תוכן

ג. הפרש מאין סוף ב"ה לא"ק ולאצילות ולבי"ע
ההפרש מאין סוף ב"ה לא"ק ואצילות, הוא שא"ק ואצילות הוכנו אל העולמות והנשמות לעלות לשם ולהלבישם, מה שלא יתכן באין סוף ב"ה. והטעם הוא כמו שיתבאר במקומו.
וההפרש מא"ק לאצילות, כי אצילות היא סוד צמצום ב', וניתן לעליות גם בשתא אלפי שני, אבל א"ק הוא צמצום א', ולא ניתן לעליות ולהלבשה, רק בגמר התיקון.
ומקום העולמות והנשמות עצמם הוא בי"ע בלבדם, וכל הפרטים הנכללים באין סוף ב"ה בסוד להיטיב לנבראיו, אינם מתגלים רק בבי"ע. וכפי גילוי הטבתו בבי"ע, נבחן בהם עליות והלבשות לא"ק ואצילויות, כנ"ל.
באופן, שמדת הטבתו ית' ששיער לנבראיו המגולה בכל השלימות והעומד מוכן בסוד משל למלך שיש לו מגדל מלא כל טוב ואין לו אורחין, הוא באין סוף ב"ה, שם כבר מוכן הכל. ובחינת המקבלים לכל טובו שבאין סוף הם בבי"ע. וענין א"ק ואצילות, ניתן לעליות אל הבי"ע, שעליות אלו מראים על מדת קבלתם מטוב אין סוף ב"ה.