תוכן

ג) ​והנה נשאר עדיין לבאר, מתחלה כשבאין אלו המקיפין בת"ת דאימא, שבו שם ס"ג, למה אין לוקחין רק א"ל. כי הלא האמת הוא, כי כל מלוי שם ס"ג לוקחין, שהוא גי' הב"ל, לפי שסוד הבל הוא א"מ. אך הטעם הוא. דע, כי לעולם באלו הד' מוחין של ז"א, ובכל פרטי מקיפיהם. יש בהם סוד ב' דעות, וז"ס כי אל דעות ה', והם: דעת א' להכריע בין ב' מוחין חו"ב, הב' בין חו"ג. וכבר ידעת, כי הדעת של הבינה מתפשט בו"ק דז"א, ונחלק לו' חלקים, וסוד הדעת הוא אות ו' כנודע, ונחלק שם לו' ווין, והם סוד ו' יתירה של מלוי הב"ל שבו על סוד א"ל שבו, שהוא אות ו' מסוד הדעת, לכן סוד ב' ווי"ן שלוקחין המקיפין, מב' שמות ס"ג שבחו"ב בת"ת של הבינה כמ"ש לעיל, הם נשארים בסוד הדעת שמכריע ביניהם, ונעשים ו' אחת מסוד הדעת, כי הלא כל שרשם אינו כ"א ו' אחת, לכן הם עצמן אין נשארים רק בסוד א"ל א"ל מן הב"ל. וכן זה הענין עצמו, במקיף הג' הכולל חו"ג, נשאר בו ו' אחת בסוד הדעת שביניהם, ונשאר הוא בסוד א"ל לבד.