תוכן

ג) והנה ענין השעיר לחטאת ליתן חלק חיות מעט אל הקליפות, כדי להעלות מתוכם בחי' חיותם שהיא בתוכם, שהיא המלכות דעשיה, סוד י"א סמני הקטורת, וכל זמן שלא הגיע זמנם להבטל מכל וכל, כדכתיב בלע המות לנצח, אין אנו יכולין להעלות בחי' חיות זה שבהם, אם לא שנתן חיות קצת להם להעמידם, כדי שתתעלה היא, וזהו ענין שעיר דראש חודש, שהוא חלק חיות להם, ובזה אנו יכולין להעלות המלכות המחייה אותן, ולכן השעיר הוא חטאת, שהוא במקום עון והחטאת שהוא בקליפות. וגם הכוונה, להיות מחטא ומטהר אותן הבחי' שבהם, ולהעלותן מביניהם, וזהו לחטאת. כי העולה שהקריבו תחלה שנאמר בה תקריבו עולה לה', אין להם חלק בה כלל, כי היא כולה כליל לה', לכן אנו יכולין להעלותן בר"ח, לכן אין אנו יכולין להסיר אותו הבחי' מביניהם, אבל בחטאת שהוא שעיר, ואנו נותנין להם חלק קצת חיות, ולכן אנו יכולין להעלותן.