תוכן

ג) וירקה בפניו, וארז"ל, צריך שיהיה רוק ולא דם, ואם היו צחצוחי רוק מעורבים בדם יצא, ובזה נאמר טוב טעם ודעת, והענין הוא, כי כשהאדם נושא אשה, הוא נותן בנקבה חלק ממנו ממש, וזהו טעם למ"ש רז"ל, שאין ראוי לישא אלמנה כלל, וכמ"ש רז"ל, אל תבשל בקדרה שבישל בה חבירך, מפני שאותו הרוח מכשכש במעיה, ומתקוטט עם אותו האדם הנושא אותה. וכשהאדם רוקק, בהכרח משליך עם אותו רוק קצת רוח חיוני ממנו, וזהו ענין וירקה בפניו, שאותו הרוח של בעלה שהיה בה, היא פורשת אותו ממנו ע"י החליצה ורקיקה זו, ואין זו האשה כאלמנה, שנשאר בה אותו הרוח כל י"ב חדש, אלא מיד אחר שנחלצה, היא משלכת אותו החוצה.