תוכן

ג) ודע, כי הדרכים של הכלה ושפחותיה, נעשו מן הבינה, וזהו דרכיה דרכי נועם. שהוא עלמא דאתי, ודינין מתערין מינה, ולפיכך רגליה יורדות מות. וכן הכתוב אומר, אלקי"ם הבין דרכה. ובשבת נעשים דרכיה מקדש שהיא החכמה. וז"ס הקידוש, ואז רגליה עולים בקדש, ואין שטן ואין פגע רע, וזהו שאמר חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך שהם נצח הוד יסוד שבו. וזהו עדות שאנו אומרים, וצריכי להעיד בליל שבת מעומד על תרין קיימין, ב' העמודים. וזהו השאלה ששאלו לבן זומא מאין הרגלים, כי אין להם על מה שיסמוכו, להשיב שאין בין מים העליונים שהם זכרים, עולם הזכר, להמים התחתונים, שהם עולם הנקבה, אלא שלשה אצבעות, שהם נצח הוד יסוד, שאין להם אחיזה. ואמרו לו עדיין בן זומא מבחוץ, מקום הקליפות, כי שם הם הרגלים, כי בעלותם למעלה הם אצל רגלי הזכר בפנים, הכל קדש.