תוכן

ג) ענין בניהו בן יהוידע, שטבל והכה את הארי ביום השלג. הנה שם ב"ן האחרון שבקדושה, ממנו יונקין החיצונים. וכנגדו הוא הכלב, שהוא גי' ב"ן. (שהוא מ"ן) ואמנם בניהו, הוא סוד ב"ן יה"ו. כי יה"ו, הם ע"ב ס"ג מ"ה, וזה השם של ב"ן נקרא בניהו. אמנם שם זה, היה מעלה מ"ן בסוד ב"ן. וכבר ידעת, כי הכלב נקרא שגל, כמארז"ל. ואמנם הגורם מ"ן אל החיצונים, אל הכלב הנ"ל, כמו הבא על הכותית, ועכשיו הוא שגל. ולכן בניהו בן יהוידע הכה את הארי ביום השלג וטבל בו, כי השלג הוא תיקון למי שהשגל שהוא הכלב החיצון נקשר בו. וז"ס מופלא וראוי להעלימו. עיין בפרשת חיי שרה.