תוכן

ג) וברחל לא אמר שום כנוי אליו, אלא התרומה, וכנגדה בינונית א' מנ', כי שם אין עין יפה, משום שאף היא צריכה אלינו, ע"כ א"א שלא יתאחזו בה החצונים. וע"כ העיקר לתקן הוא בתבונה, ושם הוא עין יפה, ולמעלה אתכסיא וא"צ ליזהר שם. ובבינה ותבונה הם מ' וס', שיש בהם ד' קוין, כי הנוקבא לעולם היא נה"י, ויסוד דדכורא הסותם, הרי ד' קוין. אבל ברחל, שהיסוד עמה לפרקים, ע"כ אמר התרומה, כי היא ה', שיש בה ג' קוין לבד. וזה שארז"ל, ק' נשים כתרי גברי, שהם אבא וז"א, והם ק' נשים, כי הב' נקבות כלולה מי' כל מדה שלהם כדאמרן, הרי ב' נונין, ק'. אבל בחי' הדכורא הן א', וזהו שהשם מ"ה דכורא, יש בו י' וג' אלפין, שהם י"ג, כמנין אחד. והנוקבא הוא שם ס"ג, שהוא ג' יודי"ן וא', גי' אל. וזהו הלא אל אחד בראנו, כי הלא אל, דהיינו אמא, נתלבשה בז"א, דהיינו אחד כנ"ל. ועי"ז יצא עולם הבריאה, וזהו בראנו, כי הוצרך שם להתלבש אמא, משום דאמא מקננא בכורסיא.