תוכן

ג) הנה ארז"ל, בן שפטפט ביצרו, ובן שפיטם עגלים לע"א, והם יוסף ויתרו, וממנו יצא נדב הבכור, בחי' רוח, יוסף. ואביהוא, בבחי' נפש. וזהו אנחנו טמאים לנפש אדם, ולא לנפשות אדם, כי נדב בחי' רוח היה, ולא שרתה בו טומאה. וכשנתקנא פנחס במעשה זמרי, לקח שניהם. ובפלגש בגבעה, הפסיד, לפנים ה' עמו. וזהו וישאל את נפשו למות, שלא הי' לו כ"א בחי' נפש, כמ"ש רגליה יורדות מות. וכשהלך לחורב שהוא בחי' משה, שהוא הרוח, זכה ברוח, לזה נשאר חי וקיים, וזהו בריתי היתה אתו החיים והשלום, שזכה ליסוד העליון, ששם מקור החיים, שהוא בחי' רוח. וז"ש דוד, ורוח נדיבה תסמכני, שאל רוח של נדב, שלא היה לו כ"א נפש. וזהו ששאל אלישע, ויהי נ"א (פי' ר"ת נדב אביהוא) פי שנים ברוחך אלי, שאל בחי' הרוח. ואלישע ג"כ בחי' הגבורות, וז"פ אליש"ע, כי בקין נאמר לא שעה, שלא פנה אליו ולא קבלה. ואליש"ע פי', אלי פנה. פירוש: שבפנים יש ב' אל במילוי, בכל פן אל, והם גימטריא ש"ע נהורין, ולפי שאליהו לקח רוח נדב, ועלה ליסוד, הוא מבשר הגאולה, שיסוד הוא הגואל.