תוכן

ג) ​והענין הוא, כי הנה ענין הנסירה, הוא ענין דחיית הדינים הקשים, שיש באחוריים דדכורא, וליתנם בנקבה. ונשאר הוא חסד, ונוקבא כולה דין. וכדי לבסם ולמתק הדינין שבנוקבא, הוא מחבקה בשמאלו, כנודע כי אין הדינין מתבסמין אלא בשרשם. והנה שורש הדין של נוקבא, היא שמאלו דז"א. ולכן מחבק האחוריים של הנקבה, אשר שם ניתנו כל הדינין על ידי הנסירה, ומחבקה בשמאלו, ואז מתבסמים ונכנעים ונמתקים.