תוכן
ג) והנה מה שגרם אדה"ר ע"י חטאו, שנדזווג ביום החול הוא, כי הנה
יום ר"ה, הוא דינא קשיא כנודע, ואם היה ממתין עד ליל שבת, הוא דינא רפיא, והיה הזווג ההוא כתיקונו, והיו זו"ן מזדווגים באותו יום שבת, בבחי' פנים בפנים. אבל ע"י שאדה"ר הקדים זווגו ביום החול, שאז היה יום ר"ה דינא קשיא ותקיפא, לכן גרם אל זו"ן, שיתאחר זווגם עד יום ח' עצרת, כדי שבהמשך הימים אשר בינתיים, יתמתקו הדינין הקשים אשר בו ובנוקבא, כנזכר בפרשת פנחס בתחילתה, כי ר"ה הוא בחי' שמאלו תחת לראשי עד יוה"כ, וביוה"כ האירו ונתמתקו הדינים ההם ע"י אימא עילאה, ובחג הסוכות בחי' וימינו תחבקני, וביום ח' עצרת, אז הוא זווג ממש, ואלו הם פשטן של דברים.
