תוכן

ג) הנה ענין זה, נתבאר במ"א בתפילת ר"ה וע"ש. אבל סוד הדבר הוא, דע, כי בימי החול, עומד ז"א בנצח, ונוקבא בהוד. וסוד הענין הוא, שנודע כי פרצוף יעקב, יוצא מיסוד אבא. ורחל, יוצאת מיסוד אימא. ובימי החול, עולים יעקב ורחל, בנצח והוד דז"א, והארותיהם מתחלקות. כי עם היות שב' ההארותיהם, הם יחד שניהם עומדים תוך ז"א, עכ"ז כשיוצאות אלו הארות לחוץ, ושם עומדים יעקב ורחל פב"פ, ויעקב עומד בצד הנצח, ורחל בצד ההוד, ואז הארות יסוד אבא, בוקעים דרך הנצח דז"א, ויוצאים לחוץ. והארות יסוד דאימא, בוקעת דרך ההוד דז"א, ויוצאות לחוץ. ואז, יעקב לוקח הוא לבדו, ב' הארות הנזכר ביחד, ואח"כ מעכב לעצמו אורות יסוד דאבא, ונותן לרחל אורות דיסוד דאימא לבדם.