תוכן

ג) אמר הכותב חיים ויטאל, וצ"ע, כי בברכת אבות דר"ה נתבאר, שמה שיורד מן המלכות בעולם הבריאה, אינו רק נקודה אחת בלבד, וע"ש ענין ד' בחינת ושרשים של המלכות כו'. והנלע"ד בזה הוא, כי אלו הט"ס לא ירדו רק אחר שנתמעטו הם בעצמם, ולא ירד מהם רק בחינת המלכות שבכל ספירה מהם, וט' בחינת מלכיות האלו שירדו בעולם הבריאה, הם נעשים נקודה קטנה כלולה מעשר כנודע, ושאר בחינת של ט"ס, נשארו דבוקות למעלה אחור באחור עם ז"א, מרגליו עד החזה. ובעלות אותה נקודה בברכת אבות, אחורי ז"א דאצילות, מתחברת מדרגה אחר מדרגה, עם כל הט"ס, ונעשית פרצוף שלם. ודבר זה מוכרח להיות כך, שאל"כ מה הוא המיעוט שנתמעטה, וירדה בסוד נקודה קטנה כנודע. וזה יובן במ"ש במ"א, כי בחינת המלכות שבמלכות בלבד, היא היורדת בכל עולמות בי"ע. כנלע"ד חיים.