תוכן
ג) וגם ענין ציצית שהוא לשון הסתכלות כנ"ל, הטעם הוא, מפני שאלו השערות אשר בקוצא דשערי דא"א, או דז"א, היו נמשכים ותלוין לקבל אנפייהו דא"א או דז"א, והוו מכסיין עינייהו, דלא יסתכלון לא א"א בז"א, ולא ז"א בנוקביה, להאיר זה בזה. וע"י מעשינו במצות הציצית, רמינן ושדינן להו להנהו שערי באחורייהו דא"א ודז"א, כי היכי דיסתכלון א"א בז"א, וז"א בנוקביה.
ודא איהו לישנא דציץ וציצית, ציץ אסתכלותא דא"א בז"א, וציצית אסתכלותא דז"א בנוקביה. והנה ע"י הכאת ההוא קוצא דשערי במוחין דז"א, יוצא הארתם לחוץ, ובולטת במצחו, ונקרא ציץ דכורא. והארת מוחין דרישא דנוקבא הבולטת ע"י הכאת קוצא שערי דז"א, נקרא ציצית נקבה.
