תוכן

ג) הקדמה אחת בענין צרות המשיח. צריך לדעת מ"ש חז"ל די לו להקב"ה באבלו, ודי להם לישראל באבלם. ומאמר זה יובן בהקדמה א', והיא, כי קודם דור המבול ודור הפלגה, היה הקב"ה משפיע שפע נשמותיו הקדושות, ששים רבוא נשמות קדושות, עד שדור המבול קלקלו כ"כ, שבחר השי"ת לכלותם, כדי לצרוף אותם בנח ובבניו, כמו שנבאר אח"כ. וכן בדור הפלגה היו ג"כ שפע הנשמות הקדושות על דרך הכולל, עד שפגמו בעון המגדל. וחלקם הקב"ה לשבעים שרים, ובירר לישראל לו, שנאמר כי חלק ד' עמו. וכשישראל נכנסו לארץ, והיו ששים רבוא נשמות קדושות, דור אחר דור, ופגמו כ"כ בעון ע"ז ש"ד ג"ע וכיוצא. והיה משלח להם נביאיו להוכיח, לראות אם יחזרו בתשובה, כדי שלא יהיה צורך לעשות צירוף הצריך לנשמתם, כמו חרב ורעב כו', וכשהעונות גברו, ולא רצו לחזור בתשובה, וראה בחכמתו שצריך לעשות להם צירוף כולל, מפני שכבר לא יועיל להם להמית אותם במיתה כדרך בני אדם ושיחזרו בגלגול, כי העונות גברו כמו בדור המבול, ואז נחרב הבית.