תוכן

ג) וסיבת חטאו של אדה"ר, היה בסיבת הנשמות שהיו כלולים בו מכל מין ומין, מהם צדיקים מהם רשעים, מהם גזלנים מהם גרגרנים, ומצידם נתאוה לאכול מן העץ. א"כ לא היה מצדו כ"כ החטא, כי אם בסבתם. ועכ"ז עשה תשובה, כי לולי החטא היה נצחי לעולם, ובחטאו נאמר לו כי ביום אכלך מות תמות. ולולי בא יום השבת והגין עליו, היה מת באותו יום, שנאמר אדם ביקר בל ילין, ונמשל כבהמה. כי עם היות שהיה מלך על כל הנבראים, אפילו המלאכים היו משרתים אותו, והיה ראוי שבחטאו יהיה כאחד מהם, או כמלאך או שרף או חיה, עכ"ז היתה נפילתו כ"כ גדולה, שנמשל לבהמה ההולכת על ארבע, וימת כבהמה. ולהיות שעשה תשובה, בק"ל שנה שישב בגיחון עד צוארו. שהוא אחד מד' נהרות ג"ע, והטעם שישב בגיחון ולא באחרים, לפי שחטא בכל הולך על גחון מצד הטומאה, וזה גיחון ביו"ד מצד קדושה.