תוכן

ג) והנה אין לך מקום מעיין למטה בארץ, שאין כנגדו אור עליון, המעלה אז מ"ן המלכות אל ז"א, ואם אנו רואין איזה מעיין או בור, שיבש או נסתם, אז כחו למעלה ג"כ נפסק, ואינו מעלה מ"ן. גם המעיינות החדשים, הוא כי נתחדש למעלה ג"כ איזה אור עליון, או נשמה עליונה המעלה מ"ן. וכמו שהארץ נחלקת לז' אקלמים, כך מלכות למעלה ג"כ נחלקת לז', ונקראת בת שבע. וכפי המקום שבו מתחדש למעלה מעיין, כן למטה ג"כ מתחדש כנגדו. ואמנם ג"כ הוא ענין ההרים גדלים מיום ליום, מעת בריאת העולם, רק שאין הגידול ניכר בהם.