תוכן

ג) ומה שאמר כי בקריאה זו לא מצינו עניה, ויענו יחדיו וכו', דע כי יובן זה כמ"ש חז"ל, מלמד שנתעטף הקב"ה כחזן, וא"ל למשה כשיהיו ישראל בצער יזכירו י"ג מדות אלו ולא ישובו ריקם. ויאמר ויזכור י"ג מדות אלו. כמו שכתובים, ואעפ"י כן מצינו שאמר הכתוב אח"כ וימהר משה ויקוד ארצה וישתחו ויאמר ילך נא אדני בקרבנו, ר"ל כשימהר ליקוד על פניו, הבין שנענה בסוד הקריאה, כי הקריאה היתה שיסלק עונות עמו, והבן. ושמע שכבר סלח, שנאמר סלחתי כדבריך, ולכן אמר ילך נא וכו', מאחר שאמר שסלחת לנו א"כ תלך עמנו. ואעפ"י שפסוק זה למעלה עדיין היה בדבור זה, והקב"ה אמר לו ולמדו כשירצו שיסלח עונות עמו, שיכוין ויעשה כך כמו שהוא ית' עשה לפניו, לעורר הפנים שלו שיזומנו לזווג, ומתוך זה הזווג יתמלאו י"ג מדות שלו אורה, ויכפר להם בעבורם.