תוכן

ג) ובשם החכם השלם כמה"ר אברהם גלאנטי נר"ו, ירצה, לפי שהם באו עד גורן האטד, וארז"ל שאנשי המקום היו ראוים לדוש כאטד, וראו שהגמילות חסדים שעשו עם יעקב הצילתם, אז עשו מספד גדול מצרים על אבדה אשר אבדו את יעקב, שזכותו כילה את הרעב, והיו חסים תחת כנפיו, ולזה עשו הספד גדול בעוברם הירדן, שעד עתה היו מתנחמים, לפי שהיה הצדיק בחוצה לארץ, ועכשיו שעבר הירדן, עשו ההספד. ולזה יוסף ג"כ עשה אבילות מחדש, כשראה שהכנענים שהיו ראוים לדוש כאטד, ניצולו בזכות גמילות חסדים שעשו עם אביו, לזה ספד עוד על חיסרון אביו, וזהו שעשה אבל מחדש על אביו. ובזה יובן ג"כ שאמרו הכנענים אבל כבד זה למצרים, כלומר, אנו יש לנו שמחה גדולה על שניצולנו מלדוש כאטד, בזכות הגמילות חסדים, אבל האבל הוא למצרים, לפי שיצא הצדיק מביניהם ובא אלינו, וזהו אבל כבד זה למצרים.