תוכן

ג) וזהו התחלת היצה"ר בעולם בפועל, ומיד נתהוו הקליפות וסטרא אחרא, כי עד עתה לא היו כי אם דינים בפועל, והקליפות בכח דקים מאוד שלא היו נראים כלל, אח"כ נתעבו הדינים, ויצאו הקליפות בפועל וקטרגו על הקדושה, כמש"ה (בראשית ג' ט"ו) הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב. פי', כי להיות שנולדה קטטה בעולם, והקליפה הוא רוצה לינק מן הקדושה, ואינה שולטת כי אם בעקב של קדושה, והקדושה רוצה להסיר נצוצות הקדושה הבלועה בראשה של הקליפה וכו', ר"ע שהוא 'ראש 'עקב כזה, ער בכור יהודה, שהיה שמו ע"ר שהוא עקב ראש, להורות, כי עקב הקדושה שולטת בראש של הקליפה להסיר בלעו מפיו, כדכתיב (תהלים ע"ד י"ג) שברת ראשי תנינים על המים. כלומר, שמשבר ראשי הקליפות על עסקי המים, שהם טיפין של חסד הבלועים בראש הקליפה, הנקראת תנינם חסר, להורות לראש הקליפה הזאת. היינו שאמר הרשב"י ע"ה, בפ' בא אל פרעה בפסוק עצמו ואמר, כי אלו התנינים יש נקב בראשם, לרמוז בית קיבול שיש להם בראשם, לשאוב השפע מעקב הקדושה, וער בכור יהודה לא עשה כן, אלא ששחת ארצה והגביר הקליפה, בשופכו הזרע של ברית קדש ארצה ביד הקליפות, ועשה שראש הקליפה שלט בעקב הקדושה ונתהוו ממנו, והפך ע"ר לר"ע והמיתו ה', שהוא השליט אילנא דמותא, ולזה נדבק במות. הרי מבואר, שבשביל חטא אדה"ר נתהוו כל הדברים הנז'.