תוכן

ג) גם נלע"ד לפרש, כי הנה ז"א יונק מבחי' הפנים של אימא המתלבשת בתוכו. אבל לאה ורחל הנקבות, יונקות מבחי' אחוריים דאימא, כי לטעם זה נקראים זו"ן קדם ואחור, בסוד אחור וקדם צרתני. ונודע. כי עיקר התלבשות אימא, הוא כנגד מקום לאה, שהוא עד החזה דז"א, כי שם נשלם יסוד דאימא. ומשם ולמטה מקום רחל, ושם גלוי היסוד של אבא, מתפשט עד יסוד דז"א. כי ז"ס ה' בחכמה יסד ארץ, כי במקום שנתגלת החכמה, שהוא יסוד דאבא, משם התחלת רחל, הנקראת ארץ, ונמצא כי אימא שהיא שם אהי"ה, האחוריים שלו הפשוטים, שהם בגימטריא מ"ד, כלם מאירים בלאה, חוץ מן אור אחד מהם שיורד לרחל, ונשארו גם אורות מהם ללאה, ולכן נקראת ג"ם. אבל רחל לוקחת אור אחד בלבד, והנה היא עצמה נקראת ת', לפי שמקומה באחורי ד' ספירות ז"א, שהם תנה"י כנודע, וכל אחת כלולה מעשר, ועשר מעשר, הם ארבע מאות. ועם אור אחד הנזכר הרי א"ת ברחל.