תוכן

ג) שם פי"ג, דף קי"א ע"א, וז"ל, א"ר ירמיה בר אבא א"ר יוחנן, כל המהלך ד' אמות בא"י, מובטח לו שהוא ן' עוה"ב כו'. יש במצוה זאת ב' כוונות: האחד ברחל, והב' לאה. כי כל אחת משתיהם, נק' א"י. כוונה האחד שהיא ברחל היא שתכוון, כי רגלי ז"א, שהם נו"ה שבו, הם מהלכים ברחל, וממשכים לה על ידי הליכה זו, תרין מוחין שבה, שהם חו"ב, הנעשים מנו"ה דז"א כנודע. והם נעשים לה מן המוחין דז"א, אשר מצד אימא, מנו"ה שבה, שמתלבשים תוך נו"ה דז"א כנודע. ותכוין, כי ב' המוחין שבה, הנעשים לה ע"י נו"ה דז"א, הם ב' שמות י"ה במלוי יודין, כזה: יו"ד ה"י, יו"ד ה"י, והם בגימטריא ע', כמנין הליכה.