תוכן

ג) והואיל ואתא לידן, לבאר ענין היראה החיצונית והפנימית, נבאר עתה ענין תועלת האדם, בהיותו ירא יראה הפנימית הנזכר, כי גורם שגם הקליפות יתיראו מלעלות אל הקודש פנימה, פן ישרפו. וכאשר האדם איננו ירא יראה הנזכר מלפני האלהים, גורם אל הקליפה, שיתבטל מהם היראה הזאת, ויעלו למעלה ליינק שפע מן הקדושה. וזהו סוד פסוק וטוב לא יהיה לרשע כצל אשר איננו ירא מלפני האלהים. כי רז"ל דרשוהו, על התלמיד שאינו ירא מלפני רבו, ואין בו מדת היראה. ואמר, כי הוא רשע העושה כן, ולכן לא יהיה לו טוב, כיון שנדמה אל הצל, אשר איננו ירא מלפני האלהים. והצל הזה, הם בחינת הקליפות, אשר נאחזות בק"ך צירופי אלהים דקדושה, שהם כמנין צ"ל. והוא סוד, צ"ל מו"ת, אשר איננו מלפני האלהים. ועולה להתאחז בק"ך צרופי אלהים הנזכר, אשר הם בקדושה. וכבר ביארנו זה בדרוש תיקון הגאוה והליצנות, וע"ש.