תוכן

ג) בצמצום (לקמן בד"ה ונבאר וכו') הב', ירדו החיצוניות של צד פנים ואחור מנה"י דא"ק, והם בריאה יצירה, וירדו במקום המקיף של יושר, אשר תחת הרגלים, ולא בכלו, ואז המקיף הזה עלה במקום חצוניות הנז', ובהיותו יורד צד האחור, הוחשך חצוניותו יותר, ואז חצוניות האחור ירד עוד עד עשיה. וזהו טעם ד' אל הנז"ל, למה הנקודין היו בבחי' מקיפין ולא ישרים, והוא כדי להעלותם. כיצד, הנה המקיף הזה של הנקודין, ירד ונכנס בין מקום תחת הרגלים אל הבריאה וכו', וגירש אותם, ולא מצאו מקום, ואז עלו למעלה באחור אלו הנקודים המקיפים, והיו שם כנגד מקומם הראשון, ולמטה נשאר חלל, ונקרא מקום בי"ע. והמקום גדול מן כל העולם, ולכן הכלים של הנקודין, אעפ"י שנתקנו לבחי' כלים דעולם אצילות כנודע, הם גרועים מן המקום.