תוכן

ג) ועתה נבאר עניינו, דע כי האורות הראשונים אשר נאצלו תוך המקום הזה, דרך קו הישר, המתפשט מן הא"ס הסובב את הכל כנז' לעיל, הם בחינת י' ספירות אשר חבור כללותם נק' בשם א"ק לכל קדומים כנז' לעיל, והנה י' ספירות א"ק הזה, הנה הם כוללים כל הבחינות הנזכרים לעיל בהקדמות הנזכרים, אשר אלו הם: כי הנה בראשונה נאצלו י' ספירות האלו בבחי' עגולים, שהם בחי' נפש הא"ק ויש להם בחינת י' כלים, בציור י' גלגלים עגולים, ובכל כלי מהם יש בו פנימיות וחיצוניות, והכל נקרא בחי' כלי, ובתוך כל כלי מהם יש בתוכו עצמות אור פנימי הנקר' נפש, ומתלבש ממש בתוכו. ועוד יש בחינת אור מקיף סביב לו מבחוץ, וגם הוא בחינת נפש, והכל הוא בצורת עגולים. והעגול החצון שבכלם אשר כל שאר העגולים נתונים בתוכו, הנה הוא דבוק וקרוב עם הא"ס, והא"ס סובבו ומקיף עליו. והעגול הזה החיצון מכלם, הוא המעולה והגדול שבכלם, כנז' לעיל, והוא הנק' עגול ספירת הכתר שבא"ק, ותוך העגול הזה מתעגל עגול שני, הוא הנקרא עגול ספירת החכמה של א"ק, וכן על ד"ז הם י' עגולים זב"ז, עד העגול העשירי הפנימי שבכלם, והוא הנקרא עגול ספירת המלכות של א"ק, ונמצא כי אלו י' עגולים דא"ק, הם מקיפים כל החלל הזה, אשר בתוך הא"ס, והם קרובים אליו, והוא מקיף עליהם סביב. האמנם באמצע אלו הי' עגולים, נשאר מקום חלל ואויר פנוי לצורך שאר הנאצלים ושאר העולמות, אשר גם הם בבחי' עגולים זב"ז, כנזכר לעיל.