תוכן

ג) וכבר נתבאר טעם זה בספר הזוהר, בפרשת פנחס, ברעיא מהימנא דף רנ"ז ע"ב, וזה לשונו, פקודא תליסר, דא קריאת שמע, ואית למינדע, דאיהו אתקרי חכם, בכל מיני חכמות, ומבין בכל מיני תבונות וכו', אלא דקודם דברא עלמא, אתקרי איהו בכל אילין דרגין, על שם בריין דהוו עתידין להבראות, דאי לאו בריין דעלמא, אמאי אתקרי רחום דיין, אלא על בריין דעתידין. ובגין כך כל שמהן אינון כינויין דיליה, על שם עובדין דעלמא וכו', אוף הכי מארי עלמא, קודם דברא עלמא ובריין דיליה, למאן אתקרי רחום וחנון, או דיין וכו', אלא כל שמהן דיליה אינון כינויין, ולא אתקרי בהו, אלא על שם בריין דעלמא. וגם בפרשת בא אל פרעה ברעיא מהימנא דף מ"ב ע"ב, וזה לשונו, אבל לבתר דעבד האי דיוקנא דמרכבה דאדם עילאה, נחית תמן, ואתקרי בההוא דיוקנא הוי"ה, בגין דישתמודעון ליה במדות דיליה, וקרא: א"ל, אלהי"ם, שד"י, צבאו"ת, אהי"ה, בגין דישתמודעון ליה בכל מדה ומדה. איך יתנהיג עלמא בחסד ובדינא, כפום עובדיהון דבני נשא, דאי לא יתפשט נהוריה על כל בריין, איך ישתמודעון ליה, ואיך יתקיים מלא כל הארץ כבודו.