תוכן
ג) והענין, כי גם עתה ע"י היניקה שיונקת מחלב האם צריך שיגדלו שניהם זו"ן, והנה מה שגדלה הנקבה, הוא שהיתה כמדת ספירת הת"ת, שהיא מדה שלימה גמורה, ולא כבראשונה שהיתה רובע כמדת היסוד כנ"ל, ולכן עתה ע"י היניקה נגדלה, והיתה מדה שלימה, כמדת התפארת שבו, וע"כ נקרא ה' אחרונה שבשם, שהיא אות בפני עצמה, ומדה שלמה, משא"כ בזמן העיבור שז"א היה טפל, ונכלל באות ו' זעירא שבתוך ה' ראשונה, והיא טפלה אל הז"א, בסוד פסיעה לבר של ו' זעירא.
