זהר

ג) ותלתא אינון אדם שת אנוש, אנוש דמתמן אתיחסו כל דרין, הדא הוא דכתיב אז הוחל לקרוא בשם יהו״ה, מתמן נתפשטו כל גלגולין דצדיקייא, חנוך דנפק מאנוש איהו מטטרו״ן דנהפך בשרו ללפיד אש, ואיהו נוריא״ל, ועל תרוייהו אתמר והחיות רצוא ושוב, רצוא דא נוריא״ל, ושוב דא מטטרו״ן, הכי סלקין בחושבן, כמרא״ה הבזק, אלא איהו כמראה הקשת אשר יהיה בענן, דאתמר ביה והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן, ובגיניה אתמר ולא יהיה מבול לשחת כל בשר, בגין דאתהפך בשרו ללפיד אש, וכל מלאכין דממנן על נשמתין דגלגולין מתמן הוו.

תרגום

ג) ותלתא אינון אדם שת אנוש וכו׳. ושלשה הם אדם שת אנוש. אנוש שמשם התיחסו כל דורות, זה הוא שכתוב אז הוחל לקרוא בשם יי׳, משם נתפשטו כל גלגולי הצדיקים, חנוך שיצא מאנוש הוא מטטרו״ן שנהפך בשרו ללפיד אש, והוא נוריא״ל, ועל שניהם נאמר והחיות רצוא ושוב, רצוא זה נוריא״ל, ושוב זה מטטרו״ן, כך עולים בחשבון, כמרא״ה הבז״ק, אלא הוא כמראה הקשת אשר יהיה בענן, שנאמר בו והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן. ובגללו נאמר ולא יהיה (מבול) [עוד המים למבול] לשחת כל בשר מפני שהתהפך בשרו ללפיד אש. וכל מלאכים שממונים על נשמות הגלגולים משם הם.