זהר

ג) וחויא בישא אעבר הכא על לא תענה ברעך עד שקר, ועל לא תרצח, ועל לא תנאף, ועל לא תגנוב, ולא תשא את שם יהו״ה אלהי״ך לשוא, על לא תענה ברעך דסהיד שקרא דאמר אף כי אמר אלהי״ם לא תאכלו מכל עץ הגן ועל לא תגנוב דגנב דעת חוה כגוונא דא דאמר אף כי אמר אלהי״ם וגו' כי יודע אלהי״ם כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהי״ם יודעי טוב ורע, בגין דלא תהוון בדיוקניה, ועבר על לא תנאף, דהטיל זוהמא בחוה, ועבר על לא תרצח, דקטל לאדם ולחוה, דהכי ארחא דיצרא בישא מפתי לבני נשא, ולבתר סליק ואלשין ליה, ונטיל רשו ונחית ונטיל נשמה.

תרגום

ג) וחויא בישא וכו׳. והנחש הרע עבר כאן על לא תענה ברעך עד שקר. ועל לא תרצח, ועל לא תנאף, ועל לא תגנב, ולא תשא את שם יי׳ אלהיך לשוא. על לא תענה ברעך, שהעיד שקר שאמר אף כי אמר אלקים לא תאכלו מכל עץ הגן. ועל לא תגנב, שגנב דעת חוה כגון זה שאמר אף כי אמר אלקים וגו׳ כי ידע אלקים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלקים ידעי טוב ורע, כדי שלא תהיו בדיוקנו. ועבר על לא תנאף, שהטיל זהמה בחוה, ועבר על לא תרצח שהרג את אדם וחוה. שכך דרך יצר הרע, מפתה בני אדם, ואחר כך עולה ומלשין עליו, ולוקח רשות ויורד ולוקח נשמה.