זהר

ג) ושכינתא בגלותא בזמנא דאיהו מרחקא בעלה מינה, לזמנין אתפרנסת על ידי שליח, לזמנין על ידי אבהן, לזמנין על ידי אימא, לזמנין על ידי אבא, לזמנין על ידי בנין, לזמנין על ידי דצדיק, וכלא יהיב בעלה דאיהו ו', איהו בין אבא ואימא בן י״ה, וכד איהו בין אבא ואימא, נחית לה פרנסהא על ידי אבא ואימא, וכד נחית בין תרין דרועין דאית בהון שית פרקין, נחית לה פרנסה בתרין דרועין, וכד נחית בגופא דאיהו יעקב, נחית לה מזונא על ידיה, וכד נחית בתרין שוקין דאינון שוקיו עמודי שש דאית בהון ו' פרקין, נחית לה מזונא על ידיהו, וכד נחית בצדיק נחית לה מזונא על ידיה, וכד נחית בה דאתחבר ו' בה', לא צריך לנחתא מזונא לה על ידי שליחא בעלמא, אלא על ידיה.

תרגום

ג) ושכינתא בגלותא וכו׳. והשכינה בגלות בזמן שהוא רחוק בעלה ממנה. לפעמים מתפרנסת על ידי שליח, לפעמים על ידי האבות, לפעמים על ידי אימא לפעמים על ידי אבא, לפעמים על ידי בנים, לפעמים על ידי הצדיק. והכל נותן בעלה שהוא ו', הוא בין אבא ואימא בן י״ה. וכאשר הוא בין אבא ואימא, מוריד לה פרנסתה על ידי אבא ואימא, וכאשר יורד בין שתי זרועות שיש בהן ששה פרקים, מוריד לה פרנסה בשתי זרועות. וכאשר יורד בגוף שהוא יעקב מוריד לה מזון על ידו. וכאשר יורד בשני שוקים שהן שוקיו עמודי שש שיש בהם ו׳ פרקים, מוריד לה מזון על ידם. וכאשר יורד בצדיק מוריד לה מזון על ידו. וכאשר יורד בה שמתחברת ו׳ בה׳, לא צריך להוריד מזון לה על ידי שליח בעולם, אלא על ידו.