זהר

ג) נעשה אדם, דא פקודא למגזר ית גיורא, למהוי בצלמנו בגזירו דערלה, כדמותנו בפריעה, ואם נטיר אות ברית בתרוייהו איהו בצלמנו כדמותנו ואם לאו לאו (ולאו הוא בכלל ישראל), ואי מקיים זכור ושמור בשבת איהו בצלמנו כדמותנו ואם לאו לאו, ולא אית ליה חולקא בזרעא דישראל, ואם מיחד לקודשא בריך הוא תרין זמנין בכל יומא בקריאת שמע ביממא ובליליא איהו בצלמנו כדמותנו ואם לאו לאו, ואם הוא מנח תפלין דיד ותפלין דרישא בכל יומא דאינון לקבל זכור ושמור איהו בצלמנו כדמותנו ואם לאו לאו, ואי איהו מקיים יבום וחליצה איהו בצלמנו כדמותנו ואי לאו לאו, וכלא ברחימו ודחילו דקודשא בריך הוא.

תרגום

ג) נעשה אדם דא פקודא וכו׳. נעשה אדם זו מצוה למול את הגר, להיות בצלמנו בחיתוך הערלה, כדמותנו בפריעה. ואם שומר אות ברית בשניהם הוא בצלמנו כדמותנו, ואם לא לא. (ואין הוא בכלל ישראל). ואם מקיים זכור ושמור בשבת הוא בצלמנו כדמותנו, ואם לא לא. ואין לו חלק בזרע ישראל. ואם מיחד להקדוש ברוך הוא שתי פעמים בכל יום קריאת שמע ביום ובלילה הוא בצלמנו כדמותנו, ואם לא לא. ואם הוא מניח תפלין של יד ותפלין של ראש בכל יום שהם כנגד זכור ושמור הוא בצלמנו כדמותנו, ואם לא לא. ואם הוא מקיים יבום וחליצה הוא בצלמנו כדמותנו, ואם לא לא. והכל באהבת ויראת הקדוש ברוך הוא.