זהר

ג) אית למאן דסלקין לה לעילא, ואית למאן דנחתין לה לתתא, כד סלקין לה לעילא סלקין לה בזכוון, וכד נחתת נחתת בזכוון, האי לצדיק גמור סליקת מניה בזכוון ונחיתת ביה בזכוון, לבינוני דזכוון דיליה שקילין לחובין, איהי תליא באוירא, אם חובין מתרבין על זכוון כחוט השערה, איהי סלקא ליה בחובין ונחתא ליה בזכוון, ונטיל בה אגריה בהאי עלמא, לרשע גמור דלית ליה זכו בעלמא לא לעילא ולא לתתא, סלקא מניה בחובין ונחית עליה בחובין.

תרגום

ג) אית למאן דסלקין וכו׳. יש מי שמעלים אותה למעלה, ויש מי שמורידים אותה למטה. כאשר מעלים אותה למעלה מעלים אותה בזכויות. וכאשר יורדת יורדת בזכויות. זה לצדיק גמור, עולה ממנו בזכויות ויורדת בו בזכויות. לבינוני שזכויות שלו שקולות לחטאים. היא תלויה באויר. אם חטאים מתרבים על זכויות (כחוט השערה), היא עולה לו בחטאים ויורדת לו בזכויות. ולוקח בה שכרו בזה העולם. לרשע גמור שאין לו זכות בעולם לא למעלה ולא למטה, עולה ממנו בחטאים ויורדת עליו בחטאים.