זהר

ג) יומא תליתאה שמע ישראל יהו״ה אלהינ״ו יהו״ה אחד, ואיהו יהו״ה מקום אתקרי, והא אוקמוה מארי מתניתין, דקודשא בריך הוא אתקרי מקומו של עולם ואין העולם מקומו, כגוונא דא י׳ עשר זמנין איהו ק' מן מקום, ה״ה חמש זמנין כל חד וחד סלקן כ״ה כ״ה, כחושבן אתוון דיחודא תרין זמנין דמיחדין שמע ישראל דאינון שית תיבין, דבהון כ״ה כ״ה אתוון, אם כן מאי ק', מאה ברכאן דחייב בר נש לברכא לקודשא בריך הוא בכל יומא, אשתאר ו', שית זמנין שית סלקין תלתין ושית, כחושבן גדפין דשרפים דאתמר בהון שרפים עומדים ממעל ל״ו, ואלין גדפין תליין מן ו' דאיהו שית תיבין דיחודא, ובה סלקין ארבעין ותרין אתוון, דבהון אתבריאו שמיא וארעא, תשכח מקו״ם דסליק יהו״ה בחשבנא כגוונא דא, י׳ ק', ה״ה כ״ה כ״ה, ו' ל״ו, סליק כלא קפ״ו כחושבן מקו״ם, וביה פק״ו פליליה, וביה קפ״ו תהומי בלבא דימא.

תרגום

ג) יומא תליתאה וכו׳. יום שלישי שמע ישראל יי׳ אלהינו יי׳ אחד. והוא יהו״ה מקום נקרא והרי העמידוהו בעלי המשנה, שהקדוש ברוך הוא נקרא מקומו של עולם ואין העולם מקומו. כמו זה, י׳ עשר פעמים הוא ק׳ מן מקום. ה״ה, חמש פעמים כל אחת ואחת, עולות כ״ה כ׳׳ה, כחשבון אותיות היחוד שתי פעמים שמיחדים שמע ישראל, שהן שש תיבות, שבהן כ״ה כ״ה אותיות. אם כן מהי ק׳, מאה ברכות שחייב בן אדם לברך לקדוש ברוך הוא בכל יום. נשארה ו'. שש פעמים שש, עולות שלשים ושש. כחשבון כנפי השרפים שנאמר בהם שרפים עומדים ממעל ל״ו. ואלו הכנפים תלויות מן ו׳ שהיא שש תיבות היחוד. ובה עולים ארבעים ושתים אותיות, שבהן נבראו שמים וארץ. תמצא מקו״ם שעולה יהו״ה בחשבון. בצורה כזו, י׳ ק׳, ה״ה כ״ה כ״ה, ו׳ ל״ו, עולה הכל קפ״ו כחשבון מקו״ם. ובו פק״ו פליליה. ובו קפ״ו תהומות בלב ים.