זהר

ג) וכד אסתכל קב"ה באינון דרין דרשיעיא, דלא יתחזון לההוא נהורא, גניז ליה. הה"ד וימנע מרשעים אורם. ולמאן גניז ליה. לצדיקיא. לצדיקיא דוקא, כמא דכתיב אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה. ויאמר אלהים יהי אור, הה"ד מי העיר ממזרח.

פירוש הסולם

ג) וכד אסתכל קב"ה וכו': וכאשר הסתכל הקב"ה באותם דורות רשעים, שאינם ראוים לאור הזה, גנז אותו. ז"ש, וימנע מרשעים אורם. ולמי גנזו. היינו לצדיקים. ורק לצדיקים, כמ"ש אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה. ויאמר אלקים יהי אור. ז"ש, מי העיר ממזרח.
פירוש. ה' פעמים אור יש בכתובים ביום א' של מעשה בראשית. שהם, יהי אור, ויהי אור, וירא אלקים את האור כי טוב, ויבדל אלקים בין האור, ויקרא אלקים לאור יום. שהם כנגד ה' ספירות חג"ת נו"ה. וג' ספירות חג"ת ה"ס ג' קוין ימין שמאל ואמצע (המבוארים בפתיחה לפירוש הסולם אות ל"ג ע"ש) באפן, שהמאמר יהי אור, ה"ס קו הימין, שבו עלתה המלכות לבינה וסיימה האור תחת החכמה, ונשארו כתר וחכמה בהמדרגה, ובינה ותו"מ יצאו וירדו מן המדרגה, שאז נבחנת המדרגה בו"ק, וחסר ג"ר. ואח"כ בכתוב ויהי אור, נתתקן קו השמאל, שבו יצאה המלכות מבינה, וחזרה למקומה, שאז חזרו בינה ותו"מ ועלו למדרגתם ונתחברו עם כתר וחכמה. וחזרו הג"ר אל המדרגה (כמ"ש בפתיחה לפירוש הסולם אות ל"ד) וכאן נעשתה מחלוקת בין ימין לשמאל, ולא יכלו להאיר (כט"ש שם באות ל"א) ואז בא הכתוב, וירא אלקים את האור כי טוב, שה"ס תקון קו האמצעי הממעט הג"ר דחכמה שבשמאל, שעי"ז הוא מקיים הארת שני הקוים, שיאירו כאחד. אלא שקו הימין יאיר כדרכו מלמעלה למטה, וקו השמאל לא יאיר אלא ממטה למעלה, שהארה זו נבחנת לו"ק דחכמה (כמ"ש שם אות ל"ז).
ותקון הזה דקו האמצעי, הממעט את החכמה שלא תאיר אלא ממטה למעלה, נבחן לגניזת אור החכמה, שלא יאיר אלא לצדיקים, הראוים לקבל הארת החכמה ממטה למעלה. והוא מניעת האור מן הרשעים, כי הרשעים הרוצים למשוך האור ממעלה למטה, נמנעת הארתם מהם לגמרי, מכח תקין קו האמצעי שגנז האור שלא יוכל להאיר ממעלה למטה.
וז"ש וכד אסתכל קב"ה, שה"ס קו האמצעי, באנון דרין דרשיעיא, דלא יתחזון לההוא נהורא כי הם רוצים להמשיך האור ממעלה למטה, שזה מפריד השמאל מן הימין, ומרבה המחלוקת בין ימין לשמאל, גניז ליה, דהיינו שמיעט הג"ר דשמאל, שלא יוכל להאיר ממעלה למטה, כחפץ הרשעים, הה"ד וימנע מרשעים אורם, דהיינו אותו האור שהרשעים חפצים בו, היא שנמנע מהם. ולמאן גניז ליה, לצדיקיא, דהיינו לאותם הראוים לקבל האור ממטה למעלה. שהם יכולים לקבל אותו.
ונודע, כי ה' אותיות אלקים, ה"ס ה' ספירות כח"ב תו"מ, וסוד תקון קו הימין, שבו עלתה המלכות לבינה, וסיימה המדרגה תחת החכמה, ולא השאירה אלא ב' כלים כתר וחכמה בהמדרגה, כנ"ל, נבחן מבחינת ה' אותיות אלקים, שב' אותיות מ"י דאלקים נשארו בהמדרגה, וג' אותיות אל"ה דאלקים יצאו מן המדרגה (כנ"ל בפתיחה לפירוש הסולם אות י"ד ע"ש) ולפיכך נקרא קו הימין בשם מ"י. וז"ש, ויאמר אלקים יהי אור, שפירושו תקון קו הימין כנ"ל, שמבחי' ה' אותיות דאלקים, נקרא מ"י, הה"ד מי העיר ממזרח, שהשם מ"י שהוא קו הימין, שלא יכול להאיר מחמת המחלוקת שנעשה בין קו הימין לקו השמאל, כנ"ל, העיר, דהיינו שנתעורר ונתחזק שיוכל להאיר, ממזרח, דהיינו מת"ת, שהוא קו האמצעי שנקרא מזרח, שע"י קו האמצעי, שמיעט את השמאל שלא יאיר אלא ממטה למעלה, נעשה שלום בין ימין לשמאל, וחזרה הארת החסדים דקו ימין אל המדרגה. ונמצא שהשם מ"י, שהוא קו ימין, העיר ממזרח, שהוא קו האמצעי.