זהר

ג) וע"ד אצטריך ב"נ, לשואה רעותיה ברזא דברכאן, בגין דיתברכון אבהן ובנין, כלא כחדא. ומאן דמברך לקב"ה, אתברך, ונטיל חולקיה מאינון ברכאן, בקדמיתא דכל עלמא לתתא. כיון דשמא דקב"ה מתברך מתמן, נחית ושרא על רישיה חולקא קדמאה. והא אוקימנא דכתיב, בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך. כיון דההיא ברכה אתייא ושרייא על על רישיה, מתמן אתפשט בכל עלמא.

פירוש הסולם

ג) וע"ד אצטריך ב"נ וכו': וע"כ צריך האדם לשום רצונו בסוד הברכות, בשביל שיתברכו האבות, שהם חג"ת דז"א, והבנים, שהם נה"י דז"א, כולם ביחד. ומי שמברך להקב"ה, מתברך, ולוקח חלקו מאלו הברכות, בתחילה לכל העולם למטה. כיון ששמו של הקב"ה נתברך משם, חלק הראשון מאלו הברכות, יורד ושורה על ראשו של המברך. וכבר העמדנו, שכתוב, ​בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך. ואחר שאותה הברכה באה ושורה על ראשו של המברך, מתפשט משם לכל העולם.