פירוש הסולם

ג) והמיין דוכרין, ה"ס החסדים הנמשכים מן המוח, שה"ס ג"ר דז"א, ומשם נמשך הרוח שה"ס החסדים, אל החוטם, שהוא תפארת דז"א, וכן אל הפה, שהוא מלכות דז"א, והרוח שמן המוח נכנס לב' נקבי החוטם, שה"ס ימין ושמאל הכלול בת"ת דז"א (כנ"ל באדרא אות רכ"ג ) ומשם נמשך דרך הקנה אל הריאה, וב' כנפי ריאה נושבים הרוח, שה"ס החסדים ומיין דוכרין, אל הלב, ואז מתלבשת החכמה שבלב בחסדים שברוח. וכן ז"א שהוא הויה, מתיחד עם המלכות שהוא אדנ"י, כפי התיחדות המ"ן ומ"ד. ובסוד זה נאמר את קרבני לחמי לאשי וגו'. כי מלבד שמזווג הזה מתמלאת בקשתו של המקריב או המתפלל, הנה גם כל העולמות מקבלים מן הזווג הזה, כל אחד לפי מדרגתו, כי זווג זו"ן מאיר תחילה לכל העולמות בכלל, וענף קטן מהארת הזווג מגיע אל האדם למילוי בקשתו. (והפעם עי' לעיל בפתיחה לחכמת הקבלה אות קס"א) ונמצא שהאדם המקריב או המתפלל מלבד שתקן את עצמו הוא מתקן כל העולמות כולם. ומחמת זה גם בנין גופו מרמז אל הויה הכוללת כל ד' העולמות אבי"ע, כנ"ל. ויש הויה הכוללת ה' עולמות, שהם א"ק ואבי"ע, (כנ"ל בפתיחה לחכמת הקבלה אות ג') אמנם אין מעשה האדם מגיע לעולם אדם קדמון. ואפילו בעולם האצילות, אינו מגיע אלא לז"א דאצילות. ולפיכך הראש רק כנגד ז"א דאצילות. ומפה עד החזה כנגד הבריאה וכנגד הנוקבא דז"א דאצילות. כי הבריאה היא אשת האצילות. ומחזה ולמטה כנגד ב' העולמות יצירה ועשיה כנ"ל.