זהר

ג) יתיב ר״ש ובכה, ואמר ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא. חברייא דהוה תמן אשתיקו. קם ר׳ אבא וא״ל, אי ניחא קמיה דמר לגלאה, הא כתיב סוד יי׳ ליראיו, והא חברייא אלין דחלין דקב״ה אינון, וכבר עאלו באדרא דבי משכנא, מנהון עאלו, מנהון נפקו.

פירוש הסולם

ג) יתיב ר״ש ובכה וכו׳: ישב ר׳ שמעון ובכה. ואמר, אוי אם אגלה, אוי אם לא אגלה. שאם לא יגלה יאבדו חידושי התורה, ואם יגלה, אולי ישמע מי שאינו ראוי לסודות התורה. החברים שהיו שם שתקו. קם ר׳ אבא ואמר לו. אם טוב לפני אדוני לגלות, הרי כתוב, סוד ה׳ ליראיו. והרי חברים אלו יראי הקב״ה הם, וכבר נכנסו באדרא דבי משכנא. (לעיל משפטים אות תק״כ) למדנו, שמהם נכנסו באדרא רבא זו ומהם יצאו, אבל לא כולם. כי ג׳ חברים נפטרו (כמ״ש להלאה אות שנ״ג).