זהר

ג) אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם. ר׳ יהודה פתח, מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. מה רב טובך, כמה עלאה ויקירא, ההוא נהורא עלאה דאקרי טוב, דכתיב וירא אלהים את האור כי טוב. ודא הוא אור הגנוז, דביה עביד קב״ה טב בעלמא, ולא מנע ליה בכל יומא, בגין דביה. מתקיים עלמא, וקאים עליה. אשר צפנת ליראיך, דתנן, נהורא עלאה עבד קב״ה כד ברא עלמא, וגניז ליה לצדיקיא לזמנא דאתי. הה״ד, אשר צפנת ליראיך.

פירוש הסולם

ג) ​אמור אל הכהנים בני אהרן וגו׳: ר׳ יהודה פתח, ​מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. מה רב טובך, כמה הוא עליון ויקר אור העליון ההוא שנקרא, טוב. שכתוב, ​וירא אלקים את האור כי טוב. וזה הוא אור הגנוז, שבו עושה הקב״ה טוב בעולם, ואין מונע אותו בכל יום, ובו מתקיים העולם, ועומד עליו. אשר צפנת ליראיך, כי למדנו, אור עליון עשה הקב״ה כשברא העולם, וגנז אותו לצדיקים לעתיד לבא. ז״ש אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך.
פירוש. שיש ב׳ אורות, א) הוא אור הגנוז לצדיקים לעתיד לבא, ואינו מאיר בעולם. ב) הוא אור הנקרא טוב, הנמשך מן אור הגנוז, המאיר בעולם בכל יום, שהעולם עומד עליו.