זהר

ג) רבי חייא אמר, תורה שבכתב ותורה שבעל פה אוקמוה ליה לב״נ בעלמא, הה״ד נעשה אדם בצלמנו כדמותינו. רבי יוסי אמר מהכא, את אשר כבר עשוהו, עשוהו ודאי. ודא הוא צלם ודמות, צלם: בדכורא. דמות: בנוקבא וע״ד שירותא דאורייתא ב׳, ואוקמוה.

פירוש הסולם

ג) ר׳ חייא אמר וכו': רח״א תורה שבכתב, שהיא ז״א, ותורה שבעל פה, שהיא המלכות. העמידו את האדם בעולם. זהו שכתוב, ​נעשה אדם בצלמנו כדמותינו, שכתוב, לשון רבים. רבי יוסי אמר, זה נשמע מכאן, את אשר כבר עשוהו. עשוהו ודאי, דהיינו לשון רבים, וזה הוא צלם ודמות שעשו שניהם את האדם, צלם בדבר, שהוא ז״א הנקרא צלם. דמות בנוקבא, שהיא המלכות הנקראת דמות. והטעם של המלה צל״ם נתבאר (לעיל בהקסה״ז דף קפ״א אות רל"ז ד״ה דכתיב ע״ש) והמלכות נקראת דמות, שהיא מלשון דממה, מטעם שאין לה מעצמה כלום אלא מה שמקבלת מז״א ונשמת אדם נולדה מזווג ז״א ומלכות, ע״כ נאמר בצלמנו כדמותינו. וע״כ התחלת התורה היא ​ב׳, שהיא רומזת על ז״א ומלכות. והעמידוה.