זהר

ג) וההוא טהירו סתימו כד נשיב בה ואנהיר, אקרי אהי״ה. ההוא טהירו סלקא, ונחתא, וזריק זיקין נציצין, ואנשיב בה, ואפיק חד חילא טמירא, ואקרי שמיה אשר אהי״ה. בגליפו, טמיר וסתים אינון קומרין טהירין דאתחברו, מגו חד טינרא סתים. נפקי בגלופא, בחילא דההוא טהירו עלאה, ואקרי יהו״ה.

פירוש מעלות הסולם

ג) וההוא טהירו סתימו וכו': ואותו האור הסתום היינו קו השמאל כשנפח בו א״א והאיר, נקרא אהי״ה שהוא או״א עלאין שמהם נמשך מוח החכמה לז״א. אותו האור עולה לא״א היינו קו הימין ויורד מראש א״א אל הגוף שלו למטה מחזה ששם מקום ישסו״ת וזורק זיקים ונצוצים שהוא קו השמאל ונפח בו היינו קו האמצעי והוציא כח גנוז אחד, שהוא אור החסדים שבקו האמצעי. ושמו נקרא אשר אהי״ה. וזהו ישסו״ת שמהם נמשך מוח הבינה לז״א. בחקיקות שהם הכלים דישסו״ת, גנוזים וסתומים אותם האורות המכוסים מקו השמאל שנתחברו אל קו הימין מן אבן סתום אחד שמיעט אותם מלקבל ג״ר דחכמה. ויוצאים בחקיקה בכחו של אותו האור העליון של א״א, ונקרא הוי״ה דהיינו מוח הדעת דז״א.