זהר

ג) בראשית אינון שית סבין, ומאן נינהו את השמים. ואת הארץ, הא אינון שבעה. ותלת גניזון עלייהו, באלין ז׳ סבין.

פירוש מעלות הסולם

ג) בראשית אינון שית וכו׳: בראשית הם ששה זקנים, כי מלת ​בראשית היא אותיות ברא שית. שואל ומי הם, ומשיב, את השמים, שה"ס ז״א הכולל ו״ק. ואת הארץ היינו מלכות, הרי הם שבעה. ושלשה ראשונים, גנוזים עליהם, באלו שבעה הזקנים.
פירוש: נודע שעתיק אתתקן בצמצום ב׳ דהיינו שהעלה ה״ת לנקבי עינים שלו, כדי להאציל לפרצוף א״א (עיין בהקדמת ספר הזהר אות י״ג בפירוש הםולם ד״ה וזהו) ולכן נחלק הכתר לשני חצאים, שגלגלתא עינים ונקבי עינים נשארו בנוקבא דעתיק, ומחצית הכתר התחתון שהיא אזן חוטם פה, נתקן לפרצוף א״א. ונבחן שה״ת משמשת בנקבי עינים בעתיק, ויה״ו באח״פ שהן א״א, כי ה״ת חסרה בא״א, וע״כ אין בו אלא ט׳ ספירות ראשונות, בחוסר מלכות, ועטרת היסוד דא״א משלימה אותו לעשר ספירות. ומלכות נגנזה בנקבי עינים בעתיק. ומהם נחתמו כל פרצופי אצילות, וכל הפרצופים נחלקו בעצמם לב׳ חצאים: גלגלתא עינים ונקבי עינים לחוד, ואח״פ לחוד. כי הבינה נחלקה לב׳ פרצופים, שגו"ע ונקבי עינים שבה, נתקנו לאו״א עלאין, ואח״פ שבה לישסו"ת, ונמצאת ה״ת בנקבי עינים דאו"א. ויה״ו בחוסר ה״ת בישסו"ת, והם חסרים מלכות, כי המלכות שלהם נשארה בנקבי עינים דאו"א עלאין, ע״ד הנ״ל בעתיק וא״א. וכן בזו"ן נתתקנו גו"ע ונקבי עינים לבחי׳ זו"ן הגדולים, ואח״פ לזו"ן הקטנים, ומלכות נשארה בנקבי עינים דזו״ן הגדולים, וזו"ן הקטנים אין להם אלא ט״ס ראשונות בחוסר מלכות, ועטרת היסוד שלהם משלימתם לע״ס.
הרי כמו שנחלק הכתר לב׳ חצאים ג״ר וז"ת שהם עתיק וא״א, כן נחלקה הבינה לב׳ חצאים ג״ר וז"ת שהם או״א עלאין וישסו"ת, וכן הזו"ן, נחלקו לג״ר וז"ת שהם זו"ן הגדולים וזו"ן הקטנים, וה״ת נשארת בג"ר של כל אחד, ובז״ת אין שם רק יה״ו ועטרת היסוד דמלכות משלימה אותם לעשר. ונמצא משום זה שנשארה מחציתה העליונה של כל מדרגה בבחי׳ לא אתידע, כמו פרצוף עתיק, שפירושו, שה׳ תתאה אינה חוזרת ויורדת מנקבי עינים שלהם גם בעת הגדלות, כי הגם שבעת הגדלות הם מחזירים אליהם האח״פ דכלים החסרים להם, אמנם אינם ממשיכים ג״ר דאורות, מטעם ה"ת הגנוזה בהם, שעליה היה צמצום הא׳ שלא לקבל חכמה, ולכן נשארים תמיד באור חסדים. אלא רק מחציתה התחתונה של כל מדרגה ממשכת לעת גדלות ג״ר דאורות. ומכח זה נבחן שכל פרצופי ג״ר, הנמשכים בה׳ פרצופי אצילות, הם רק בחי׳ ו"ק דחכמה ונשארים חסרים ג״ר דחכמה. והוא משום שג"ר דכל פרצוף אינן מקבלות חכמה, אלא ו״ק דכל פרצוף, ולכן אין באלו המוחין רק ו"ק דחכמה.
וזה אמרו, בראשית אינון שית סבין, כמבואר שהם ו"ק דחכמה, ולכן נקראים סבין. ומאן נינהו את השמים, שהיא קומת ז״א המאירה בחסדים המלבישים לאור החכמה. ואת הארץ היא המלכות שעלתה לנקבי עינים, הא אינון שבעה. ותלת שהם ג"ר דחכמה גניזין עלייהו וכו׳, הן נעלמות בכל הפרצופים, שאינם מאירים רק בו"ק דג״ר. וג"ר דג״ר הם נעלמים.