זהר

ג) ואינון ה׳ תקונין דמדה דאינון לקבלייהו אָ אֵ אֺ אִ אֻ ועלייהו אתמר מי מדד בשעלו מים דא חסד ושמים בזרת תכן מאי זרת דא גבורה וכל בשליש דא עמודא דאמצעיתא דאיהו תליתאי. ושקל בפלס הרים דא נצח. וגבעות במאזנים דא הוד.

פירוש מעלות הסולם

ג) ואינון ה׳ תקונין וכו׳: והם היינו החמשה פעמים אור הם ה׳ תקונים של המדה היינו מלכות, שבה נמדדים כל הקומות וכל המדרגות. שלנגדם הם חמש אלפין, כנודע שא׳ מורה על סוד תקון הפרסא באלכסונא שהיא ו׳ שבתוך א׳, המחוברת י׳ העליונה שה״ס כתר חכמה, עם י׳ התחתונה, שה״ס בינה ותו״מ. א׳ בקמץ, א׳ בצירי, א׳ בחולם, א' בחיריק, א' בשורוק. שה״ס פתוחי חותם שהוא בינה, (עי׳ לעיל בהקדמה אות פ״ג) ועליהם נאמר מי מדד בשעלו מים, זה חסד. ושמים בזרת תכן, מהו זרת, זה גבורה. וכל בשליש, זה עמוד האמצעי היינו תפארת, שהוא קו השלישי. ושקל בפלס הרים, זה נצח. וגבעות במאזנים, זה הוד.