תוכן

ב) והנך מוצא ד' פעולות נתחייבו לצאת, עד להביא את או"א אל הזווג של פב"פ, הראוי להאציל לז' המלכים של הנקודים. שהן: א', היא עלית מ"ן דנה"י דא"ק אל ע"ב וס"ג העליונים, הגורם לזווגם יחד. (כנ"ל דף תקמ"ז אות [ג'], ד'). ב', הזווג דע"ב וס"ג, שהוציא אור חדש דבקע את פרסא, המשיב את האח"פ החיצונים דכלהו מדרגות למדרגתם כבתחלה. ג', ירידת האור החדש הזה למטה מטבור דא"ק, ויציאתו דרך הטבור, אל כתר דנקודים, המשיב את או"א לראש, וקונים ג"ר. ועדיין אין זה מועיל לזווג פב"פ כי אמא אינה משיבה פניה לאבא בלי סבה המחייבת אותה אל הדבר, משום שאמא חושקת בחסדים משורשה ודוחית חכמה. אלא שבאו או"א במצב פב"א. ד', היא יציאת ההארה דרך יסוד דא"ק, בבחינות מ"ן אל או"א, שמ"ן אלו גרמו לאמא להפסיק אחוריה שעל החכמה, ולהזדווג עמו פב"פ, כדי שתוכל לקבל הארת חכמה בשביל המ"ן שקבלה מיסוד א"ק, שהיא בחינת טפה הזרעית דז' מלכים דנקודים.