תוכן

ב) משל למלך שאסף סגולת מלכים וחכמה רבה, וחשב להוריש כל זה לבנו יחידו, ויגדל הילד והוא לא יצלח, בלי תאוה ובלי דעת
על כן נתבונן בדרך העולם, למלך שיש לו בן יחיד אשר מקוה עליו שיוגדל ויעשה בן משכיל וחכם, ואז יראה לו כל אוצרותיו וסגולת מלכים, ויהנה אותו, כי יבין את טרחתו אשר טרח בשבילו וכו'. ויהי' כי גדל הנער, והוא לא יצלח. אין לו תאות אכילה, והוא עזוב מכל סעודות שבשלחן המלך, וסעודתו של הבן יחיד נותן לעבדים ולשפחות. אין לו עינים, ולא יוכל להראותו כל שכיות החמדה אשר טרח ואשר אסף בשבילו להורישו. אין לו שכל ובינה, ולא יוכל ללמדו חכמה ולא יוכל להנותו מכל חכמתו הרמה הנשאה אשר חשב תמיד שלא לגלותו לשום בן אדם זולת לבנו חמודו.