חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

אות ב

תוכן

ביאור התלבשות
ב) ובזה נבא לבאר את קושייתינו הנ"ל בדבר התלבשות הקדושה בקליפות. ודע דשם התלבשות יורה הרבה ענינים: א) שאין המלובש נראה שם, כי אם המלביש אותו, באשר שהמלובש מתעלם ונסתר בתוך המלביש אותו. ב) שאין להמלביש כח ורשות לעשות שום דבר קטן או גדול, וכל התנועות שנראה מן המלביש, כולם מיוחסים רק להמלובש. ג) שאי אפשר למלובש להביא מעשיו לידי שלימות זולת בהתלבשותו במלביש הזה. ד) שאין המלביש חלק מגוף הלובש, אלא דבר חיצון הוא לו לגמרי, כמו מלבושי האדם שאין להם שום יחס עם בשרו ועצמו של האדם.
וזה סוד הלבשת הקדושה בקליפות בסוד "רגליה יורדות מות". ואבינך במשל הנ"ל גבי עצמנו, דעל כן אנו צריכים לכלי קבלה היותר גדולים. והנה בסוד המלכות דקדושה שהיא משותפת במידת הרחמים כמו שיתבאר לקמן, אי אפשר להשיג ממנו בחינת קבלה כלל. שזה סוד שאמרו ז"ל (ע"פ סוטה ה, א), "כל המתגאה אומר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור במדור אחד", כי נגרש ממדור הקדושה לקו הקל' מדור הקליפות, מחמת שבעל גאוה מבטל את כל חביריו, ובגאות לבו רוצה לבלוע לבטנו כל כבוד חביריו, ועל כן נתגשם אצלו מאוד בחינת הקבלה שלו שהוא הפכי מקצה אל הקצה כלפי הקב"ה, ועל כן אין הקב"ה יכול לדור עמו במדור אחד, והבן זה. וא"כ איך יתכן לקבל ממלכות דקדושה בחינת כלי קבלה.
ולסבה זו נסתדר הנהגת המציאות בגבול קטן מאוד כנ"ל, וזה סוד (איוב יא, יב) "עייר פרא אדם יולד", והוא מסור לרשות הקליפות עד י"ג שנים, שאז נכנס תחת רשות דקדושה, והי' זה בכוונה כדי שיקבל מהקליפות במשך זמן קטנות את בחינת כלי הקבלה היותר גדולים. ואחר כך כשנכנס לרשות דקדושה כבר יש לו כלי קבלה, ואינו צריך יותר אלא להמשיך לו בחינת השפעה לבד, אשר בסגולת לימוד התורה וקיום מצותיה על מנת שלא לקבל פרס, אלא לעשות נחת רוח ליוצרו, שהוא צורת השפעה, שבזה מתדבק ומשוה צורתו לחי החיים, ונמצא מתיחד להשי"ת בהשתוות הצורה דהשפעה, שאז נכנס במדור של הקב"ה ומקבל אור פני מלך חיים.
ונמצא באמת אשר הנשמה הקדושה מתלבשת באדם גם בקטנותו טרם בואו לכלל שנים. אמנם בהסתר בתוך מלבוש הקליפות, כי בגלוי הוא עושה אז רק מעשה של הקליפות, ובאמת היה זה מכוונת השלימות. ודו"ק, שזה נקרא התלבשות הקדושה בקליפות שהמה מות ממש בפירודא מחיי החיים, ושמה מתלבשין רגלי המלכות דקדושה, שרגלים מלשון סוף, כלומר שבסוף הענין יודע שיד ה' פעל כל זאת, כי כל זה ממחשבתו ית', מחשבת הבריאה כנ"ל, ולכן נקרא קליפות, כי הם כמו הקליפות של הפירות ששומרים את הפירות, והפירות מתגדלים בתוכיותם, והבן.