תוכן

ב. ואחר שהשי"ת נתן בליבי לגלות באיזה שיעור את המכסה הלוטה על חכמת האמת, כדי להקל על עובדי ה' להתפתח בחכמה בבחינת אתערותא דלתתא, דאין היצר הרע שורה אלא בלב הפנוי מחכמה (רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ"ב, כא), שעל כן נאמר (שמות לא, ו) "ובכל חכם לב נתתי חכמה", שמוכרח עובד ה' להיות מוכן בחכמה כפי מה שמשוער ממנו ית' לבחינת אתערותא דלתתא, עד שיהיה נקרא 'חכם לב', כמו שכתוב בהקדמת העץ חיים, אשר מסוגלים ביחוד ספרי הקבלה כדי לפתוח חכמת לב להמעיינים, כמו שכתב הרח"ו ז"ל.
וכיון שראיתי רוב הזוהמא והכסילות שנתגבר בדור הזה, עד שעזבו את השימוש בספרי קבלה לגמרי, ונמנע מהם אורם ח"ו. אמרתי "עת לעשות לה' הפרו תורתך" (תהלים קיט, קכו), והסכמתי בדעתי אחרי ישוב הדעת ארוך, לגלות קצה החכמה במשענתי לפני פשוטי עם בית יעקב, שיהיה להם אחיזה בדברים העליונים הכמוסים ונחתמים באלף עזקות (-טבעות), שמתוך כך יתקרבו הלבבות בשימוש הזוהר וכתבי האר"י ז"ל, שאין התפתחות לב בחכמה זולתם. וגם רק בבחינה ד' שבשם בן ד' שהוא ה' תתאה, בסוד בה' בראם, כמו שכתוב בספרים. והנני מבאר ומפרש ומקשר רוב ענינים הכמוסים והנסתרים שבחכמת האמת, והעיקר לפרש את האדרא רבא ואדרא זוטא וספרא דצניעותא, וכל ספר עץ החיים, בדעה ובבינת לב, ו'נגולו כספר השמים' (ישעיה לד, ד).