תוכן

חקירה בהעלמה הנוהגת בחכמת האמת / בדורות הראשונים נהגו העלמה גם בחכמות חיצוניות
ב. אמנם לפי זה, צריכים להבין ההעלמה הגדולה הנוהגת בפנימיות התורה, כמו שאמרו במסכת חגיגה (יא, ב) "אין דורשין במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד". וכן כל הספרים המצויים לנו במקצוע הזה, חתומים וסתומים לעיני כל ההמון, לא יבינו זולת השרידים אשר ה' קורא אותם, בהיותם כבר מבינים את השרשים, מדעתם, ובקבלה מפה אל פה. אשר הוא תמיה רבתי, איך מונעים תהלוכות החכמה והתבונה מקרב העם אשר הוא כל חייתם ואורך ימיהם, ולכאורה הוא עון פלילי, שעל כן אמרו ז"ל במדרש רבה בראשית (מב, ד) על אחז, שעל כן נקרא אחז, בשביל שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות וכו', דעל כן גדלה אשמתו וכו'. וכן חוק הטבע, אשר עינו של אדם צרה, להאציל מהונו ורכושו לאחרים, אבל כלום יש לך מי שעינו צרה, מלהאציל מחכמתו ותבונתו על אחרים, ואדרבה ביותר ממה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק, ומכל שכן בתורת ה' וחפצו ית'.
אמנם כן אנו מוצאים תעלומות בחכמה, אפי' בחכמים החיצונים, בדורות שעברו. ואיתא בהקדמתו של הר"מ בוטריל ז"ל לפירושו על ספר יצירה, מאמר בשם אפלטון שהזהיר לתלמידיו כלשון הזה "אל תמסרו החכמה למי שאינו יודע מעלתה", וכן הזהיר אריסטו "אל תמסרו החכמה למי שאינו ראוי לה פן תחמסוה", והוא ז"ל פירשו, אשר אם החכם מלמד חכמה למי שאינו הגון לה, הוא חומס את החכמה ומשחיתה, עכ"ל. ולא כן עושים החכמים החיצונים שבדורותינו, אלא אדרבא מתאמצים להרחיב שערי חכמתם לכל מרחבי ההמון, בלי שום גדרים ותנאים. ולכאורה יש טענה גדולה על חכמיהם הראשונים, שסגרו דלתי חכמתם על קומץ קטן מיחידי סגולה שמצאו מוכשרים אליה, ומרבית העם עזבו לגשש קיר.