תוכן

ב) והנה הנשים, במה שלא פרקו נזמי זהב אשר באזניהם במעשה העגל, תקנו בה קצת תיקון, שתתעלה ותתחדש מחדש לחודש, וע"כ בר"ח אין להנשים לעשות מלאכה, כי הם גרמו לה תוספות זה. והנה בר"ח יש לה ב' עליות: א', בתפילה דשחרית, ולעולם תפלה בלחש וחזרה, הכל עליה אחת, אף בחול בחזרה, ולכן בחול אין נפילת אפים עד אחר החזרה כי שניהן עלייה אחת וזיוג אחד לבד, ובר"ח עולה עוד במוסף, וגם בלחש וחזרה עלייה אחת. והנה עלייה הראשונה הוא עד חג"ת שלו, וז"ש ובראשי חדשיכם כי נעשה לה ב' רמוזים, וזהו ראשי, זהו תקריבו עולה ליהו"ה, שאנו מעלין אותה שתעלה ותקרב לה', ואמר פרים ואלים וכבשים, הם אברהם יצחק ויעקב, כמבואר בזוהר שהם חג"ת. אח"כ במוסף, עולה עד ראשי יעקב, דהיינו שיעור כתר הז"א, ולכן אנו אומרים כתר. אבל אין עלייה זו, אלא לפי שעה לבד בשעת התפלה לבד ותו לא, וזהו מוסף שיש לה תוספת זה בראש חדש יותר מימי החול, וזה על עולת התמיד הנזכר בשבת ור"ח, שעכשיו עולה עלייה זו, תוספות על עולת התמיד, על מה שהוא עולה בחול.