תוכן

ב) והנה ראשית כל אלו ההמשכות, הוא מן הדעת העליון דעתיק יומין, הנקרא רישא דלא אתידע, אשר הדעת ההוא גנוז בגלגלתא ומוחא דא"א, והוא בחי' ההוא אוירא, דיתיב על קרומא דמוחא דא"א. והנה משם נמשך עד דעת דאבא, ממדרגה למדרגה, ומהדעת של אבא, נמשך עד היסוד שבו, הנקרא נתיב לא ידעו עיט. ומשם יצא ונגנז ביסוד של אימא בביאה ראשונה, ונמצא כי האי רוחא דנפיק מיסוד דאבא, הוא הנקרא אוירא דכיא, וכמו שנבאר בע"ה. והנה האי רוחא, הוא כלול מן ג' שמות דע"ב דמילוי יודי"ן, והם בגימטריא רי"ו, ואלו הג' שמות שנותן בה בביאה ראשונה שעולים רי"ו, הם בחי' הכלי אשר בה. ואחר כך בזווג השני, נותן בה שם א' של ע"ב, שהוא ע"ב תיבות הכוללים רי"ו אותיות כנודע, ואז הוא טיפה זרעיית ממש להוליד, וע"כ בחי' רי"ו הוא בגימטריא גבור"ה, שהוא נקבה. וע"ב הוא בגימטריא חס"ד, שהוא זכר, כנודע בריש פרשת בשלח, ויתבאר בדרוש ח' וע"ש.