זהר

ב) ולא מטא לנבואה דויחי, אלא במצרים, והיא נבואתא מעלייתא, לא אתנביאו דכוותה, ולא מטא להו שום איניש מן בני נביאה, אלא הוא ומשה, במשה כתיב, כי לא יראני האדם וחי. ביעקב כתיב, ויחי יעקב. ויחי: נבואתה דנחתא מאספקלריאה דנהרא.

פירוש הסולם

ב) ולא מטא לנבואה וכו': ולא הגיע יעקב אל הנבואה של ​ויחי, אלא במצרים, והיא נבואה חשובה, שלא התנבאו כמותה, ולא הגיעה לשום איש מן בני הנביאים, אלא לו ולמשה בלבד, במשה כתוב, ​כי לא יראני האדם וחי, וביעקב כתוב ויחי יעקב. ויחי, פירושו, נבואה היורדת מן מראה המאירה. שהוא תפארת.
פירוש. כי הארת החכמה ה"ס חיים, כמ"ש והחכמה תחיה בעליה, וה"ס הנבואה של ויחי, ויש הפרש גדול בין נבואת יעקב ומשה לשאר הנביאים, כי שאר הנביאים קבלו נבואתם מנצח והוד דז"א, שהוא מטבורו ולמטה, ששם בחינת הנוקבא, הנקראת אספקלריא שאינה מאירה, וע"כ התנבאו במלת כה שהיא שם הנוקבא. אבל יעקב ומשה קבלו מת"ת שנקרא אספקלריא דנהרא, שהוא מטבור ולמעלה דז"א, אלא מבחינת אחורים אשר שם, שע"כ נאמר למשה, ​וראית את אחורי ופני לא יראו. וכן לא תוכל לראות פני כי לא יראני האדם וחי. אבל כשקבל מבחינת אחורים היה חי. וכן ביעקב לא נאמר ויחי אלא במצרים, שהוא בחינת אחורים.
וזה אמרו, ולא מטא לנבואה דויחי אלא במצרים, כי להיותו מקבל הנבואה מטבור ולמעלה דז"א, ושם נאמר וראית את אחורי ופני לא יראו, ע"כ לא הגיע לו הנבואה אלא במצרים שהוא אחורים. וז"ש לא אתנביאו דכוותה וכו' אלא הוא ומשה, כי כל הנביאים מקבלים מחזה ולמטה דז"א דהיינו מנו"ה כנ"ל. וז"ש, במשה כתיב, כי לא יראני האדם וחי, משמע כיון שלא קבל מבחינת הפנים אלא מאחורים, הוא חי, דהיינו בהמשכת החכמה. וכן ביעקב כתיב ויחי יעקב, שהוא המשכת החכמה מבחינת אחורים דהיינו במצרים. וז"ש ויחי, נבואתה דנחתא מאספקלריא דנהרא, דהיינו מטבור ולמעלה דז"א, מן ת"ת, שנקרא אספקלריא דנהרא. כנ"ל. אמנם יש הפרש גם בין יעקב ומשה, כי יעקב הוא מתפארת, ומשה הפנימיות התפארת שה"ס הדעת.