תוכן

ב) והנה כבר הודעתיך, כי בתפלת המנחה אז הוא זיווג אב"א בשיעור קומתו ממש, וזה הענין לא היה רק במשכן שילה, ולזה כיונו רז"ל באמרם אל המנוחה ואל הנחלה, מנוחה: זה שילה. נחלה: זה בית עולמים. כי שם במשכן שילה היה ג"כ הזיווג ע"ד הנ"ל, וזהו מנוחה, כי היא מנחה ו', פירוש: סוד המנחה של ו', שהיא גבורה דז"א, נקרא מנוחה: מנחה ו', וזהו שאמר וירא מנוחה כי טוב, כי הוא נמשך מן האו"ר עולמות שבחסד הנקרא טוב, ובין כולם הם ש"י עולמות. אמנם סוד מנח"ה שהם גבורה, יחזרו לעתיד ב"ב לאותיות נחמ"ה.